לאורך חופי פלורידה המערביים

 

הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים המתארים את הטיול שלנו בדרום מזרח ארהב עם קרוואן.
מלבד תיאור הטיול תמצאו כאן גם הרבה טיפים.
לפוסט הקודם – השכרת קרוואן בארצות הברית – תובנות ומידע
לפוסט הבא – אורלנדו – טיפים ותובנות מעיר השעשועים
לרשימת כל הפוסטים שעלו עד כה

---

יום שבת 23/9/2017

"נאסוף את הקרוואן מוקדם (אמרו שאפשר לבוא כבר בתשע), נקנה כמה דברים ונצא לדרך".
אז זהו, שלא.
אספנו את הקרוואן, קנינו הרבה דברים, וחזרנו לבית של החברים לצורך ארגון הקרוואן ולבראנץ' אחרון.
קשה להיפרד.
למרות הכל, יצאנו לדרך בצהריים. החלטנו להיצמד לתכניות המקוריות שלנו ולהתפלל לטוב.

 

רואים שהיה פה "שמח" לפני שהגענו

 

נוסעים על כביש 41 (Tamiami Trail) לכיוון מערב. מצד ימין ביצות. מצד שמאל ביצות. רק הכביש באמצע מפריע לטבע. הכביש עצמו דיי ריק. רק אנחנו ועוד כמה מכוניות בודדות.

עצים צומחים מתוך המים, פה ושם רואים עצים שנפלו בעקבות סופת ההוריקן אירמה.
לצידי הדרך יש כפרים אינדיאנים קטנים. ממבט חטוף נראה שחיים בהם אנשים אולם כעת הם נטושים. עקבות הסופה ניכרים גם כאן. הכל מוצף וריק.

עצרנו במרכז המידע למטיילים, אבל גם הוא סגור ונטוש. על הדלת יש פתק: "אנחנו סגורים עד להודעה חדשה עקב תנאי מזג האויר".
מישהי קוראת לי מרחוק: "בואי מהר, יש כאן תנין".
ירדנו, התרגשנו, צילמנו ונסענו. בדרך ראינו עוד תנין שוחה בביצות.

פה ושם מי הביצה כל כך גבוהים שהם מצפים את הכביש. מידי פעם רואים בית, ומסביבו אגמי ביצה שלא הספיקו להתייבש. גם הקמפים לאורך הדרך סגורים ונטושים.

נראה שהחשמל עדיין לא חזר לאזור בחלק הזה של הכביש. צוותי עבודה עם כלים כבדים מחליפים את חוטי החשמל שנקרעו בסופה.

ממשיכים בדרך, מידי פעם יורד גשם חם, האופייני לפלורידה. בצורה מאוד לא ברורה מרגיש לי כל כך יפה ושליו כאן. חבל שהמצלמה לא יכולה לשקף את המציאות.
אנחנו מתקרבים לאזור נפלס (Naples) ונראה כי כאן יש קצת חיים. החשמל חזר לאזור, אנשים מתדלקים בתחנות הדלק, יותר מכוניות. חיים.
בלב שלי תקוה שמחר נוכל לעשות שיט בביצות.

מגיעים לנפלס היישר לקמפ של KOA. תכננו לישון הלילה במקום מסודר ומפנק. שלט בכניסה מורה שהקמפ סגור עד להודעה חדשה עקב נזקי הסופה. אין נפש חיה בתוך הקמפ.
לא התייאשנו ומיד הרמנו טלפון לקמפים אחרים. אחרי 4-5 טלפונים ללא מענה, המחשבה על מקלחת ארוכה ומזגן כל הלילה החלה להתפוגג.

תוך כדי תנועה אנחנו רואים את הנזקים האמיתיים. לאורך הדרך עצים שבורים לצידי הדרכים. הסופה עשתה כאן נזק רב.

למודי נסיון, עברנו לתכנית ב' ונכנסנו לסניף של וולמארט שפתוח 24 שעות. השלטים בחוץ מורים שחניית לילה אסורה.
השעה כבר שמונה וחצי בערב ואין לנו כוח להמשיך ולהסתובב. נכנסנו לשאול אם מותר.
"בדרך כלל אסור, אבל בגלל הסופה, מעלימים עין. אנחנו יודעים שאף קמפ באזור לא פעיל עדיין.  וגם – כל המלונות מלאים בעובדי תחזוקה שבאו לתקן את הנזקים.
תישארו לישון, אל תדאגו, אף אחד לא יפריע לכם"

 

יום ראשון 24/9/2017

אחרי לילה חם, לח ורועש, התעוררנו מוקדם מאוד לבוקר נעים שהפך במהרה לחם מאוד.

אחרי קניות זריזות בוולמארט יצאנו לדרך. החלטנו לעצור באחד הפארקים לארוחת בוקר. פארק אחד היה סגור בגלל הסופה. המשכנו לפארק אחר שנראה נחמד מאוד, Lowdermilk Park. שילמנו במדחנים ותיקתקנו ארוחת בוקר שווה במיוחד.

בדיוק כשהחלטנו לרדת קצת לחוף, שמנו לב שאחד הפקחים מתחיל לצלם לנו את הקרוואן מכל הצדדים. רצנו אליו מהר רק כדי לגלות שאסור לקרוואנים לחנות בחניון הזה. מסתבר שהיה שם שלט האוסר כניסת קרוואנים ומשאיות לחניון, אבל לא ראינו אותו כשנכנסנו. בקיצור, עפנו משם מהר.

 

סניבל, אי הציפורים

המשכנו בנסיעה על כביש 865 לכיוון האי סניבל (Sanibel Island), "אי הציפורים". הכביש עובר בין איים קטנים וגשרים המחברים בניהם.

זו היא דרך מקסימה ויפה, המזכירה מאוד את איי הקיז ואת הדרך לקי ווסט. גם לאיים כאן קוראים קיז.

מאחר שהתבטל לנו השיט שתוכנן באי מרקו, חיפשנו חברה המוציאה שייט (הכינותי רשימה מראש) אך הכל היה סגור. לא יודעת אם בגלל שזה יום ראשון או בגלל שחלק מהעסקים עדיין לא חזרו לעבוד אחרי ההוריקן האחרון. המשכנו ישירות לקמפ (היחיד) שעל האי.
מהקמפ הלכנו ברגל (800 מטר) לחוף הים של סניבל. ההליכה היא על הכביש, בין בתי התושבים.
לא ניתן להגיע לחלק הזה של החוף עם רכב. החניה באזור מותרת רק לתושבים.

 

חוף הים של סניבל, כמו כל החופים בצד הזה של פלורידה, הוא חול לבן בוהק. יפה כזה. פה ושם ראינו כוכבי ים מתים על החוף…
לעומת זאת, המים עצמם היו בצבע חום עכור. זה לא היה הכי נעים, אבל לא מנע מאיתו להיכנס למים אחרי הליכה בשמש הקופחת. אחרי חצי שעה במים גילינו מדוזות שהוציאו את החשק להמשיך ולשחות. חזרנו לקרוואן בשמש לוהטת.

לינה בסניבל – Periwinkle Trailer Park
קמפגראונד מקסים, ממוקם בלב ליבו של האי סניבל. זהו הקמפ היחיד באי עצמו. קמפ גדול ונקי, מלא בצמחיה טרופית, בערך 800 מטר מחוף הים.
החלקות ממוקמות על משטח אספלט, עם חיבורים מלאים. לכל חלקה יש שולחן פיקניק. יש מרווח טוב בין החלקות. בקמפ יש הרבה תושבים קבועים אבל יש גם הרבה חלקות לאורחים מזדמנים. הכל מוקף דשא ירוק.
בקמפ יש שירותים ומקלחות, מכבסה, מילוי גז, אגם קטנטן במרכז, פינת חי עם תוכים וחיות אחרות.
חוף רחצה, גולף וחנויות במרחק הליכה מהקמפ. אין בקמפ אינטרנט.
אתר אינטרנט: http://www.sanibelcamping.com/
ציון – 2 מתוך 3. אינטרנט זה מצרך חשוב בשבילנו וכאן אין. דבר נוסף, ההליכה לחוף הים היתה מתישה.

 

יום שני 25/9/2017

קמנו לבוקר שקט. באזור שלנו אין כמעט קרוואנים והכל שקט ורגוע. ברקע התוכים שורקים אחד לשני.
התלבטנו בין שתי אופציות בילוי באי: מסלול נסיעה בשמורת Ding Darling Wildlife Refuge או שייט קייאקים במנגרובים של טרפון ביי (Tarpon Bay). הקייאקים לקחו בגדול.

 

שוטי, שוטי, ספינתי

אחרי ארוחת בוקר זריזה נסענו לטרפון ביי שם שכרנו קייקים מחברת  Tarpon Bay Explorers ויצאנו לשוט במסלול העובר בין עצי המנגרובים הגדלים בתוך המים.

שטנו שעתיים במסלול משולט וממוספר בתוך תעלות המים במפרץ.

מה אני אגיד לכם, חוויה בלתי נשכחת. עופות מים דיגמנו לנו, דגים קפצו במים מסביבנו, פה ושם היו קייאקים נוספים במסלול ושקט. הרבה שקט.
הגר חגגה על המצלמה עם תמונות סטייל נשיונל ג'אוגרפיק.

מאחר שהגענו בתקופה לא עמוסה והחנייה היתה ריקה, אפשרו לנו החבר'ה להישאר עוד במקום. כך יכולנו להתקלח בקרוואן בשקט, להכין משהו לאכול ולצאת שוב לדרך נקיים ומסודרים.

 

יום שני 25/9/2017

סנט פטרסבורג (St. Petersburg)

היעד הבא במסלול הוא מוזיאון דאלי בסנט פטרסבורג (סנט פט בפי המקומיים). כיוונו את תכנת המפות שתעבור דרך כביש 275 (כביש אגרה) הנקרא גם Sunshine Skyway Bridge. זהו הכביש היפה ביותר באזור. כביש א-ר-ו-ך העובר כולו מעל הים. גם הוא מזכיר את הכביש לקי ווסט.

בעיר עצמה לא הסתובבנו, בעיקר בגלל הקושי למצוא חנייה לקרוואן באזור הדאון טאון. ממה שהצלחנו לראות תוך כדי נסיעה, היא עיר קטנה ונחמדה עם דאון טאון חביב, מעגני סירות וטיילת לאורך המרינה. החופים שלה לבנים ויפים עם הרבה עופות מים ברקע, כמו שאר החופים במפרץ מקסיקו.
אין כאן יותר מידי מה לעשות מלבד, כמובן, מוזיאון סלבדור דאלי ומוזיאון צ'יהולי (שלא נכנסנו אליו)

 

לינה סנט פיטסבורג –  Roberts Mobile Home & RV Resort

הקמפ ענק הממוקם במרכז העיר והוא הקרוב ביותר לדאון טאון של סנט פטרסבורג. החלקות גדולות ומרווחות, יש הרבה דשא מסביב וחלק מהאזורים מוצלים.
החלקות עם חיבורים מלאים. בקמפ יש שירותים ומקלחות, מכבסה, אינטרנט אלחוטי בריכת שחיה, ג'קוזי, מתקני ספורט, מיני-גולף, חדר ביליארד.
אתר אינטרנט: https://robertsrv.com/

 

יום שלישי 26/9/2017

 

מוזיאון סלבדור דאלי בסנט פטרסבורג

מה עוד לא נאמר על סלבדור דאלי? – הוא גאון, מטורף, סוריאליסט, נערץ, שנוי במחלוקת ואחד המפורסמים והמוכשרים בעולם.
פעם שאלו אותו: "מאיפה מגיעה ההשראה לציורים?"
התשובה שלו היתה: "אני חולם אותם".
הוא צייר לא רק את החלומות שלו, אלא גם את המחשבות שלו, הדעות שלו על העולם, ואת אשתו אותה העריץ (רק כשהסכימה לדגמן עבורו). הציורים שלו הם משחק של אשליות אופטיות, תעתועי ראיה, ושינויי פרופורציות. הוא משתעשע הרבה עם מוטיבים של דת וזמן (השעונים הנוזלים) החוזרים שוב ושוב ביצירותיו.
כל יצירה שלו היא בעצם סיפור שלם, מורכב, עם הרבה פרטים ודקויות שרק בסיור מודרך ניתן להבחין בהם.

במוזיאון מוצגת תערוכה הכוללת חלק מיצירותיו המפורסמות. מרבית יצירותיו נמצאות במוזיאון דאלי בספרד. כל היצירות במוזיאון הן מקוריות.
כיאה לדאלי, גם מבנה המוזיאון אינו שיגרתי והוא בנוי בחלקו מקיר העשוי אלפי משולשי זכוכית. מקיר הזכוכית נשקף נוף מקסים של העיר והמרחבים סביבה.

סיורים והדרכות
בכניסה למוזיאון ניתן לקבל (חינם) אוזניות עם הסבר באנגלית על התמונות.
סיורים מודרכים (חינם) – יוצאים מספר פעמים ביום מקומת המוזיאון (להתעדכן באתר או במוזיאון עצמו). הסיור עובר בין היצירות של דאלי בסדר כרונולוגי, כך שניתן לראות את ההתפתחות של דאלי כצייר. הסיור המודרך מתובל בכל מיני סיפורים פיקנטיים על החיים שלו ועל היצירות שלו, ומראה בצורה ברורה את האלמטים חשובים בציורים. אני ממליצה מאוד להשתתף בסיור כזה, כי רק כשמבינים באמת את הגאונות שלו, אפשר ליהנות מהיצירות. הסיור מוסיף ערך רב מאוד לכל הביקור.
בנוסף, יש במוזיאון חדר עם משקפי מציאות מדומה בה אפשר לשוטט בתוך הציורים שלו. החדר הזה מהנה מאוד ומתאים גם לאלו שלא מתעניינים באומנות או שלא מבינים את ההסברים באנגלית.
להקדיש – שעתיים
אתר אינטרנט – http://thedali.org/

לאחר הביקור במוזיאון יצאנו לכיוון אורלנדו.

 

המסלול שלנו

 

---

עד כאן הפעם, נתראה בפוסט הבא: אורלנדו – טיפים ותובנות מעיר השעשועים
לקריאת הפוסט הקודם: השכרת קרוואן בארצות הברית – תובנות ומידע
לכל הפוסטים על פלורידה