הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים המתארים את הטיול שלנו בדרום מזרח ארהב עם קרוואן.
מלבד תיאור הטיול תמצאו כאן גם הרבה טיפים.
לפוסט הקודם – פלורידה: מטפסים על חבלים בטלהאסי
לפוסט הבא – ניו אורלינס – התגעגעתי אז באתי
לרשימת כל הפוסטים שעלו עד כה
לפעמים, ימים של נסיעה, יכולים להיות ימים מדהימים. כך היה לנו היום.
יום של נסיעה בין איים, בגשרים מעל הים, בין עיירות קטנות ולאורך שלוש מדינות.
והדובדבן שבקצפת – פסטיבל מכנויות ענתיקה.
לא בכל יום צריך אטרקציה. לפעמים גם הנסיעה עצמה היא אטרקציה.
כבישי נוף בפלורידה
יום שני 2/10/2017
הלילה שהעברנו בוולמארט היה קצת רועש, מה שגרם לנו לקום מוקדם יחסית. הבנות עוד ישנות במיטה. קפה של בוקר, ויאללה, יוצאים לדרך.
הבוקר שימשי ויפה והתכנית היא להמשיך בנסיעה לאורך כביש החוף מ- Santa Rosa Beach עד לכיוון העיר Penascula.
יש לנו שעה נסיעה עד לעצירה המתוכננת לארוחת הבוקר. נוסעים על כביש 98 לאורך Santa Rosa Island.
הדרך מקסימה, עוברת בחלקה בגשרים מעל הים ולאורך כבישי חוף. לאורך הדרך יש הרבה מרכזי קניות, כולל אאוטלט גדול אחד של רשת פרימיום. זהו אזור מאוד תיירותי ולא יקר. למי שיש זמן, נראה שיש כאן מציאות (הדלק פה מאוד זול בהשוואה לאזורים אחרים ולכן אני מנחשת שגם שאר המוצרים).
באמצע הדרך אני שומעת :
"בוקר טוב" – ילדה אחת התעוררה.
"איפה אנחנו?" (היא זוכרת שהלכה לישון בוולמארט בלילה)
"כמה זמן אתם כבר נוסעים?"
"אני רעבה"
חוף נברה Navarre Beach
עצרנו לארוחת בוקר בחוף נברה (Navarre Beach). חנייה גדולה (מתאימה גם לקרוואנים), חולות לבנים מדהימים.
מהחוף יוצא רציף (Pier) ארוך אל תוך הים. יש גם שביל עץ המוביל ישירות מהחנייה אל הים.
היום יש רוח חזקה מאוד והים סוער. למרות זאת יש כמה בודדים שנכנסים לים, אבל רק עד גובה הברכיים.
עלינו על הפיר (1$ לאדם) והלכנו לאורכו. האמת, שווה את הכסף. הפיר ארוך מאוד ומגיע דיי רחוק מהחוף. קיווינו שנוכל לראות כאן דולפינים, אבל לא הצלחנו (למרות שיש דולפינים באזור).
נוסעים לאורך כביש 339 עם החופים הלבנים של מפרץ מקסיקו. לכל אורך הדרך יש חופי רחצה. רובם חופים מוכרזים. החופים דיי ריקים היום. חבל שיש היום רוח חזקה והים סוער, זה היה יכול להיות מקום מושלם לרחצה.
רצועת החוף הופכת להיות צרה. מצד ימין ים, מצד שמאל ים. הרבה בתי מלון לאורך הדרך. בתים צבעוניים לאורך הכביש. מחלק מהבתים יוצא גשר עץ המוביל ישירות אל החוף. אחד הכבישים היפים בעיני.
עדכון – נכון לעליית הפוסט לאויר, כביש 399 בין Navarre Beach ל- Pensacola Beach סגור בעקבות נזקי סופת ההוריקן נייט (שהגיעה אחרי שכבר עברנו שם). מומלץ להתעדכן באתר הזה.
ממשיכים בנסיעה על הכבישים הקרובים לקו החוף. מידי פעם חוצים שוב כביש על הים. אני כל כך אוהבת את הנסיעות האלו.
אלבמה
עברנו לאלבמה, עדיין באזור האיים לאורך מפרץ מקסיקו. הנופים נראים אותו דבר. מחיר הדלק נמוכים טיפה. לאלבמה הקדשנו כשעה, לפני שהמשכנו למיסיסיפי. אנחנו עוד נחזור לאלבמה בהמשך.
עצרנו לארוחת צהריים ב Gulf State Park. זה אחד מהרגעים היפים של הטיול. עוצרים בפארק, מבשלים ארוחת צהריים ואוכלים מול נוף יפה.
ממשכים בדרך לכיוון כביש 10. גשר ענק מעל הים מוביל אותנו אל העיר מובייל (Mobile). גם הפעם עקפנו אותה באלגנטיות והמשכנו ישירות לכיוון מדינת מיסיסיפי.
מיסיסיפי
נכנסנו למרכז המבקרים על הגבול בין אלבמה למיסיסיפי.
המבנה נראה קצת פשוט מבחוץ, אבל מבפנים הוא נראה כמו אחוזה דרומית מימי "חלף עם הרוח".
"תרצו קפה?" שאלה אותנו אישה במבטא דרומי כבד, כאילו כדי להשלים את הסצנה. לרגע הרגשתי שאני בתוך הסרט "עגבניות ירוקות מטוגנות".
בחוץ, בחניה, פגשנו בנהג משאית מלואיזיאנה. "זו הפעם הראשונה שאני רואה אנשים מישראל", התלהב כששמע שאנחנו מישראל. אחרי כמה דקות חזר עם פתק בו רשם את השם שלו ואת מספר הטלפון שלו. "אם אתם צריכים עזרה בדרך, כל עזרה, לא משנה מה, תתקשרו אלי…" God Blasé America.
המשכנו על הקטע היפה של כביש 10, העובר בגשרים מעל הביצות. הדרך הזו מוכרת לנו מפעם קודמת, אבל מרגשת שוב.
פסטיבל מכוניות עתיקות Curisin' The Coast
כשאני מתכננת מסלול טיול, אחד הדברים הראשונים שאני בודקת זה אם יש איזה פסטיבל או אירוע מעניין אחר באזור הטיול. לשמחתי, מצאתי שנים כאלו במסלול שלנו: פסטיבל מכוניות עתיקות במיסיסיפי ופסטיבל אופנועים עתיקים באלבמה.
Curisin' The Coast הוא בעצם מסיבת הענתיקות הכי גדולה בדרום.
חובבי רכבים קלאסיים וענתיקות מרחבי ארצות הברית, קנדה, פוארטו ריקו וגם גרמניה, מגיעים מידי שנה לחופי מפרץ מיסיסיפי להציג את הרכבים במסע הרכבים הגדול.
הפסטיבל מתקיים במספר מתחמים לאורך המפרץ וכולל הרבה אירועים שונים.
Curisin' The Coast
אנחנו השתתפנו (לא ממש השתתפנו, אלא צפינו…) במצעד המכוניות שהתקיים בעיירה Long Beach לחופי מיסיסיפי.
אל נקודת ההתחלה של מסע המכוניות הגענו כחצי שעה לפני המועד. מצאנו חנייה הולמת לקרוואן שלנו באחד הרחובות הסמוכים.
מעל 150 מכוניות עתיקות עמדו כמו חיילים ברחבת הכניסה לבית הספר התיכון של Long Beach .
למרות כמות המכוניות הנכבדת, הופתענו לגלות שכמות האנשים מסביב היתה סבירה, כאילו מדובר באירוע קהילתי או בפסטיבל מקומי.
משפחות ויחידים ישבו על כסאות לאורך הכביש בו אמור לעבור המסע. גם אנחנו הצטרפנו אליהם, לא לפני שתיעדנו כמה מכוניות.
בדיוק בשעה 17:00 ניתנה תרועת הפתיחה ומסע המכוניות יצא לדרכו. מכוניות ישנות, מסוגים שונים נסעו לאורך הכביש (ולא, אל תשאלו אותי איזה סוג. אני יכולה לספר לכם באילו צבעים…).
ההפתעה הגדולה שלנו היתה שהנוסעים במכוניות זרקו אל הקהל הפתעות שונות תוך כדי נסיעה: שרשראות מארדי-גרא, ממתקים, בובות ועוד כל מיני הפתעות.
הפסטיבל מתקיים על פני מספר ימים והאירועים נערכים במספר מקומות שונים . אנחנו התמקדנו באירוע הספציפי הזה כי הוא התאים לנו מבחינת המיקום והזמן, ולא התאכזבנו. זו היתה שעה מהנה ביותר מבחינתנו.
לינה – Magic River Resort
קמפ קטן ובסיסי, חלקות עם כל החיבורים. בקמפ יש שירותים ומקלחת בלבד. אין משחקים לילדים, אין שרותי תיירות נוספים.
בכניסה לקמפ יש אגם קטן עם ספסל לצידו. הקמפ חשוך מאוד בערב (וכאן מחשיך כבר בשבע בערב בתקופה הזו). בקושי יש תאורת רחוב. תחושה קצת לא נעימה. באור הקמפ נראה נחמד יותר.
המשרד היה סגור, אז נכנסנו לחלקה פנויה ושילמנו בבוקר.
קמפ קטן, מתאים בשביל לילה אחד.
ציון – 1 מתוך 3.
המסלול שלנו
מסלול: Santa Rosa Beach -> כביש 98 -> 399 –> 98 -> 10 -> Long Beach MS
מקווה שנהנתם, נתראה בפוסט הבא: ניו אורלינס – התגעגעתי אז באתי
לקריאת הפוסט הקודם: פלורידה: מטפסים על חבלים בטלהאסי
לכל הפוסטים על פלורידה