הפוסט הזה הוא חלק מיומן המסע שלנו בקרוואן בדרום מזרח ארצות הברית.
הפוסט הקודם מספר על הביקור בניו אורלינס: איפה ישנו עם הקרוואן, מה עשינו ולמה יצאתי עם תחושה של החמצה מהעיר הזו?
(כאן תוכלו למצוא פוסטים נוספים על ניו אורלינס).
הפוסט הבא בסדרה – נאשוויל, אני איתך עוד לא גמרתי
5/10/2017
לאחר הביקור בחווה, יצאנו בנסיעה ארוכה לכיוון בירמינגהם (Birmingham) אלבמה.
תכנת הניווט מראה 630 ק"מ. 6 שעות הגה ללא עצירות. 7-8 שעות כולל הפסקות בדרך. בהחלט מאתגר, אבל לא באנו לנוח.
הנסיעה עצמה דיי משעממת. נסיעה על כביש מהיר בלי יותר מידי נוף בדרך. שומעים מוזיקה, קוראים קצת, ישנים קצת, והנהג שלנו ממשיך לנסוע. לא מתעייף.
החלטנו לא להחליט איפה לעצור. נמשיך עד שנתעייף ונישן הלילה באחד מסניפי וולמארט.
לקראת ערב עצרנו ב Rest Area על כביש 59-I, התחברנו למים וביוב שהיו במקום, כך שיכולנו להתקלח בלי בעיה וגם לבשל ארוחת ערב.
אחרי שעה וחצי המשכנו בדרך עד לבירמינגהם. באמצע הדרך הבנות כבר הלכו לישון תוך כדי נסיעה.
בערך בשעה 23:00 דוממנו מנוע אחרי שמצאנו וולמארט סופרסנטר שהסכים לארח אותנו, בעיר הובר (Hoover) ליד בירמינגהם.
כאן אפשר לקרוא עוד על לינה לקרוואנים חינם בוולמארט.
רק עם אופנוע
6/10/2017
בעיר Leeds, לא רחוק מבירמינגהם, יש מוזיאון ענק לאופנועי וינטאג' – Barber Vintage Motorsports Museum.
בכל שנה מארח המוזיאון פסטיבל אופנועים של שלושה ימים – Barber Vintage Festival
הפסטיבל הזה בא לי ממש בזמן והיווה דרך מצויינת לחתוך את הנסיעה הארוכה מניו אורלינס צפונה עד נאשוויל, מה גם שבתור בעליו הגאים של אופנוע אספנות, בעלי שמח מאוד להצטרף לחגיגה הגדולה של הדו-גלגלי.
הפסטיבל מתקיים במשך שלושה ימים, אבל אנחנו בחרנו להשתתף בו יום אחד, לפי מה שיסתדר עם הלו"ז. יצא לנו היום הראשון של הפסטיבל.
זהו פסטיבל גדול המושך אליו המון אופנוענים מכל רחבי ארצות הברית. כשהגענו לאזור הגיעו יחד איתנו שיירות של אופנוענים. בתוך המתחם עצמו ראינו אלפי אופנועים מכל הסוגים, הצורות, הגוונים והשנים. אופנועים עתיקים וחדשים. חגיגה לאוהבי האופנועים.
בתוך מתחם הפסטיבל הענק עוברת רכבת בין התחנות השונות. הכל כאן מתוקתק ומסודר בצורה יעילה. לא ממתינים בכלל בתור. הכל זורם חלק.
התחלנו עם המתחם הגדול שהיה בעצם "שוק פישפשים" של אופנועים.
כאן אפשר למצוא הכל: חלקי חילוף, אופנועים ישנים למכירה, מדבקות ופטצ'ים, בגדים ואביזרים יד שניה, ועוד. נראה כאילו אנשים פינו את הגראז' שלהם והביאו הכל לכאן. ממש כמו בתכנית "ענתיקות על הדרך" (ערוץ ההיסטוריה).
משם המשכנו לאזור המירוצים. רוכבי האופנועים מתאמנים עכשיו על המסלול לקראת המירוצים של מחר. חוויה יוצאת דופן בשבילנו.
לא רחוק מאזור המרוצים יש מתחם של אופנועים ואביזרים חדשים למכירה.
הרוכב הפרטי שלי התחדש במכנסי רכיבה מג'ינס.
אנחנו התחדשנו עם ג'אנק-פוד ממשאיות האוכל והלכנו לנוח ב"חדר אוכל" מאולתר.
כיאה לפסטיבל אופנועים – יש כאן גם מופעי אקרובטיקה מרהיבים של אופנוענים
וגם… "קיר המוות". זוכרים שהיה פעם משהו כזה באילת?
ככה העברנו 5 שעות במתחם עד שהשמש החמה החזירה אותנו לקרוואן.
הפסטיבל הבא – בתחילת אוקטובר, שנה הבאה. אם אתם באזור, אל תוותרו על החוויה.
לוגיסטיקה – מה עושים עם הקרוואן בפסטיבל?
חניה לקרוואנים בפסטיבל– יש אפשרות להזמין (הרבה זמן מראש) מקום בקמפ שבתוך המתחם וללון שם בזמן הפסטיבל.
אנחנו בחרנו לחנות חניית יום בחניה הרחוקה (יש שילוט והפנייה של סדרנים), וממנה לקחנו שאטל (חינם) אל מתחם הפסטיבל. השאטל (אוטובוס צהוב של תלמידים) יוצא כל 5 דקות ואין המתנה ארוכה. בחזור יש גם שאטל המוביל אל החניה החיצונית. הכל פה מסודר וברור.
לינה – Hoover RV Park & Parking Lots – קמפ מאכזב מאוד.
מאחר שבקמפים האחרים לא היה כבר מקום, נאלצנו להתפשר על הקמפ הזה. מגרש חניה ענק צמוד לאיצטדיון המקומי. החלקות עם חיבורים מלאים, וזהו!. אין שום שרות אחר במקום (מגרש חניה, כבר אמרנו?). היתרון היחיד היה האינטרנט המצויין שהיה במקום.
מקווה שנהנתם. נתראה בפוסט הבא: נאשוויל, אני איתך עוד לא גמרתי
לקריאת הפוסט הקודם על ניו אורלינס
המסלול שלנו