משפחה בקרוואן – משפחת שטרנברג: טיול זוגי עם קרוואן באירופה

למה דווקא קרוואן?

רצינו להיות בחופש מוחלט, לעצור איפה שרוצים, לא להיות כבולים ללוח זמנים, להרשות לעצמנו להיות ספונטניים עם הזדמנויות שנקרות בדרכנו, בלי לחפש כל לילה מלון, לפרוק מזוודות וכו'. הדבר היחידי שידענו הוא שיש לנו כרטיס טיסה חזרה בתאריך מסוים לאחר חודש וחצי.

רוצים לדעת עוד על קרוואנים? הכל בפוסט מה זה טיול בקרוואן? למי מתאים טיול בקרוואן? איך נראה קרוואן מבפנים?

מה הטיפים הכי חשובים שאת יכולה לתת למטיילים בקרוואן?

• שהטיול יהיה לפחות שבועיים ולא פחות כי לוקח זמן להתרגל.
• ללמוד להסתפק במועט מבחינת חפצים, בגדים ואוכל, כי התנאים צפופים ומינימליים.
• להקפיד לשמור על בטיחות – לחנות במקום לא מבודד ותמיד שיהיה עוד קרוואנים לידך, נעילת הקרוואן בלילה וכו'.
• לא להסתובב עם הרבה כסף מזומן.
• ללמוד לקנות אוכל בכמות המתאימה לארוחה ללא שאריות.
• להיות עם ראש פתוח ולא להיצמד למסלול וללוח זמנים, כי בדרך פוגשים הרבה מאד הזדמנויות, אנשים ומצבים שלא היו מתוכננים ואלו החוויות הכי טובות.
• לזכור את נושא המים בקרוואן – בקרוואן יש מיכל למים נקיים שצריך למלא ומיכל למים המשומשים של המטבח והמקלחת שצריך לרוקן. כדאי לדעת להשתמש במים בחוכמה כדי שלא ייגמרו לך המים בדיוק באמצע החפיפה, ויש לדאוג לרוקן את מיכל השירותים בזמן, לפני שיעלה על גדותיו (מזל שלנו זה לא קרה).
• שימו לב לארונות ולמגירות – לארונות ולמגירות בקרוואן יש נעילה מיוחדת כדי שלא ייפתחו במהלך הנסיעה. צריך לזכור לנעול טוב ובנוסף לא להשאיר חפצים ואוכל על השיש במהלך הנסיעה, אלא להכניס הכל למגירות ולארונות ולנעול, אלא אם בא לכם להיות חלק ממופע בו במהלך הנסיעה נפתחות הדלתות והמגרות, וחפצים שונים נזרקים לחלל האוויר (טוב, זה לא דרמטי כמו שזה נשמע, וזה קורה כמעט לכולם. סתם שתדעו).

בטח יש לכם הרבה חוויות, ספרי קצת עליהם

קודם כל נהננו מכל רגע!!
הנסיעה בקרוואן זה משהו שצריך להתרגל אליו, לוקח כמה ימים. שנית, היינו במקום מאד קטן וצפוף רק שנינו עם מינימום של חפצים וזו היתה חוויה מאתגרת בפני עצמה.

דייג, אוהב דגים?

באחת מהחניות שלנו חנינו ליד אגם ללילה כדי לצפות בשמש חצות. יחד אתנו חנו שם עוד הרבה מטיילים ומן הסתם התפתחה שיחה בין כולם. היה שם זוג גרמנים שהביא סירה מתנפחת והגבר יצא בשעת בוקר לאגם לדוג דגים. הוא חזר מהאגם עם דלי עמוס בדגים וסיפר לנו שחלק מהם החזיר למים כי היו לו יותר מידי דגים, ומיד הציע לי לבחור דג אחד מהשלל שלו.
בחרתי דג גדול ויפה, שמנו אותו בשקית והנחנו במקרר הקטנטן שהיה לנו.
יצאנו לנסיעה ועצרנו ליד פיורד מקסים כדי לאכול ארוחת בוקר. פתחתי את המקרר כדי להוציא את הדג והוא החליק על רצפת הקרוואן לכל אורך הרכב עד למדרגות.
טוב, לא מוותרים על מתנה כל כך מהר, אז אילן לקח אותו, שטף טוב טוב והכין אותו לבישול.
מפה לשם – דג במחבת עם בצל מטוגן, תבלינים ולימון. היתה לנו ארוחה נפלאה.

מקלחת עם בגדים

השירותים בקרוואן בנויים יחד עם המקלחת שמוקפת בוילון. הם כל כך קטנים, ממש בגודל של היקף של אדם.
ואני, איך לומר, קצת מלאה, שלא לומר שמנמונת, והיה לי די צפוף שם. לפעמים כשרק רציתי ללכת לשירותים, הגוף שלי נגע בברז של המקלחת ופתח אותו בלי כוונה , דבר שזיכה אותי במקלחת כנגד רצוני. זה היה קורה לפחות פעמיים ביום ותמיד היינו צוחקים על כך.

אנשים טובים באמצע הדרך

לקראת סוף הטיול, כשהיינו כבר בגרמניה, חנינו חניית לילה בשטח מנוחה (Rest Area), יחד עם עוד 2-3 משאיות וקרוואן או שניים. בבוקר, תוך כדי התארגנות לתזוזה, הגיע למקום ג'יפ שגרר אחריו קרוואן קטן ובו סבא וסבתא שיצאו לטייל עם הנכדה שלהם בת הארבע.
הסבא והסבתא יצאו מתוך הקרוואן אל הג'יפ, פתחו את מכסה המנוע והביטו למטה אל מה שנראה כמו אדים היוצאים מתא המנוע. היות ואני מתעניין ומתמצא במנועים ובמכוניות, התקרבתי למקום, ומהר מאוד הבנתי שזה עשן ולא אדים.
לאחר שהסברתי להם את הבעיה, ניסיתי לנתק את המצבר של הרכב אך ללא הצלחה. העשן הלך ונעשה סמיך. בסופו של דבר הצלחנו לנתק את הקראוון הנגרר ולהרחיק אותו מהרכב שכבר התחיל לעלות באש.
בינתיים, הסבתא הוציאה את הנכדה הישנה מתוך הקרוואן. ענת הזמינה את הסבתא והנכדה המבוהלת לקרוואן שלנו, שם הכינה לה שוקו ומשהו לאכול. לאחר שהתאוששה, העסקנו אותה בחידות וציורים.
במקום היו עוד כמה אנשים אבל בהתחלה אף אחד לא ניגש לסייע או לעזור וזה ממש הפתיע אותנו. רק לקראת סוף האירוע, ניסו כמה אנשים שהיו שם לכבות את האש עם מטף אבל זה היה לא יעיל ומאוחר מדי.
אחרי כ- 20 דקות, הגיעו 2 כבאיות שכל מה שנותר להן לעשות היה לכבות את שאריות הג'יפ…
אחרי כשעתיים, הסבא והסבתא עזבו את המקום עם הנכדה, לאחר שאמרו תודה בקושי, ויותר לא שמענו מהם…