הפוסט הזה הוא חלק מסדרת פוסטים המתארים את הטיול שלנו טיול זוגי בפנמה ומלבד תיאור הטיול תמצאו כאן גם הרבה טיפים.
לפוסט הקודם – פנמה סיטי, תעלת פנמה ויער הגשם גמבואה – ימים 1-3
לפוסט הבא – בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) – ימים 7-10
לרשימת כל הפוסטים
22.4.2022
פותחים את הבוקר אל הנוף הטרופי של ההרים והאגם. בחוץ כבר חם ולח מאוד (תזכרו את זה, מי שיוצא לטיול בפנמה בעונה הרטובה), אז את ארוחת הבוקר אנחנו אוכלים במזגן.
התכנית המקורית היתה להקדיש את הבוקר לטיולים באזור. יש כאן המון מה לעשות: טיולי ג'יפים, שייט, טיולים מודרכים בג'ונגל ועוד, אבל יעקב כבר מיצה את האזור ורוצה לצאת לדרך. אני זורמת איתו. לתחושתי לא נתנו למקום מספיק זמן.
אנחנו יוצאים לדרך לכיוון היעד הבא שלנו – ואלה אנטון (עמק אנטון – Anton Valley). הכבישים טובים ונוחים והנסיעה אמורה לקחת שעתיים וחצי.
מזג האוויר חם אבל בשמיים אנחנו רואים עננים שחורים מעל להרים.
"תגידי, מה מזג האוויר היום?" הוא שואל.
אני בודקת באפליקציה ומודיעה לו: "אל תדאג, 30 אחוז לחות. אין גשם".
ממשיכים בנסיעה ואז אני קולטת במפה של גוגל משהו…
"שומע? יש איזו דרך יפה שעוברת בתוך ההרים. עברנו את הפניה לפני 7 ק"מ. בא לך לחזור? "
" ברור", הוא עונה לי.
מסתובבים אחורה רק כדי לרדוף אחרי עוד כביש נוף.
והדרך… נפלאה. כביש צר ומפותל שחוצה שמורה בשם Altos de Campana National Park.
לצידי הדרך ג'ונגל הררי, פה ושם בתים צבעוניים. בכל בית שני יש משתלת פרחים קטנה או דוכן פירות טרופיים.
מאחד הפיתולים יוצא מסלול טיול רגלי בתוך הג'ונגל, אבל מבט בשמים מספר לנו שאנחנו נוסעים אל תוך העננים השחורים. אנחנו מוותרים.
באמצע הדרך אנחנו עוצרים לתצפית יפה ממנה רואים את פסגות ההרים המיוערות מצד אחד, ואת שיפולי ההרים עד לים, מהצד השני. מקסים.
זוכרים את העננים השחורים?
פתאום מתחיל טפטוף שתוך פחות מדקה הופך לגשם. עד שאנחנו מגיעים לאוטו אנחנו ממש רטובים.
וככה אנחנו נוסעים בין פיתולי הכביש כשהגשם מלווה אותנו לסירוגין.
בירידה מההר מתחיל גשם זלעפות. כזה שלא רואים ממטר. אני לא מאמינה שאני עם גופיה ובחוץ מבול. אני מוציאה את היד מהחלון וקור נכנס לאוטו.
מה נהיה פה?
איך בא לי קפה עכשיו.
כל מה שיש פה זה כפרים קטנים וחמודים, בלי בתי קפה. בשביל כוס קפה עכשיו הייתי שמה גם אלף דולר.
בכביש המהיר אנחנו כבר עוצרים לקפה ☕☕☕
ממשיכים את הנסיעה בדרכים צדדיות ויפות העוברות בתוך צמחייה עבותה ובין הכפרים הקטנים.
"כל הגגות כאן הן פח גלי" הוא אומר לי. "אפילו בבית הספר".
אני מסתכלת מהחלון: "ואין מזגנים במבנים", אני משלימה. "מסכנים הילדים, חום אימים בטח".
ואז הוא אומר: "מעניין מה אומרים ההורים בקבוצת ווטצאפ…".
אנחנו מגיעים לעיירה El Valle במרכז עמק אנטון.
זוהי עיירה קטנה המונה כ-7000 תושבים וממוקמת באמצע פנמה. העמק כולו מוקף הרים עם צמחיה טרופית ע"פ מה שקראתי לפני שהגענו, הבנתי שכדאי להקדיש לה יומיים מלאים, אז לקחנו 3 לילות במוטל.
עיירה קטנה, מוקפת הרים. נראית דיי מנומנמת, למרות שהיא עיר תיירות מובהקת. הרחובות ריקים, המסעדות ריקות ואפילו במלון שהזמנו אנחנו התיירים היחידים.
קצת מבאס ואנחנו אפילו שוקלים לקצץ ממנה ימים ולשנות מסלול.
מחר נטייל בעיירה לעומק.
לינה בוואלה אנטון – לא היינו מרוצים מהמקום שהיינו בו ולכן לא אמליץ עליו.
23.4.2022
קמים אל יום נעים ויוצאים לחקור את העיירה.
בדיעבד אנחנו מגלים עיירה דיי שוממת (אולי זו העונה), למרות שיש כאן המון מסעדות, מלונות קטנים והוסטלים. את כל מה שמעניין כאן אפשר להכניס לחצי יום, אז אתמול הקדשנו את כל הערב כדי להוריד את שני הלילות הבאים ולהעביר אותם ליעד נוסף בפנמה.
עכשיו אנחנו מצטערים שלא הקדשנו יותר זמן גם לגמבואה בה ביקרנו אתמול.
את הבוקר אנחנו מתחילים בנסיעה אל מפל צ'ורו מאצ'ו, אחת האטרקציות הנחמדות באזור הזה של פנמה., ומתחילים לטייל במסלול Cendro de Chorro Macho אל המפל הגבוה ביותר באזור, 70 מטר גובהו.
אנחנו מטיילים בתוך יער הגשם בין השבילים והגשרים עד למפל, נהנים מהטבע ומציוץ הציפורים. אל המפל אנחנו מגיעים אחרי 10 דקות הליכה. הוא באמת גבוה ויפה. החזרה לוקחת בערך 5 דקות.
טיפ – יש כאן 2 מסלולי הליכה שעוברים בתוך הג'ונגל: הקצר- 15-20 דקות הליכה עד לתצפית על המפל, ( 5$ לאדם) והארוך: מסלול של שעתיים העובר מעל המפל (25$ לאדם). הכל משולט ונוח להתמצא.
אחת "האטרקציות" במקום היא חורשת עצים מרובעים.
אנחנו מכוונים את גוגל ונוסעים למקום, אבל מתברברים קשות. מסתבר שגוגל לוקח אותנו למקום אחר בדרכים עקלקלות ואנחנו מסתבכים עם ההגעה. בסופו של דבר הכניסה למקום סגורה.
על פי מה שהבנתי, יש שם כמה עצים עם גזע מרובע וסוג של קרפדה צהובה מנוקדת.
הוראות הגעה – צריך להגיע למלון Campestre , להיכנס למלון ולחנות ממול לקבלה. יש שם שביל הליכה שמקיף את המבנה מימין ואחרי כמה עשרות מטרים מגיעים לבית שם מתגורר השומר. כניסה עולה 4$ לאדם.
זהו, נגמרו הדברים שמעניינים אותנו כאן. עוזבים את המוטל ומתחילים בנסיעה ליעד הבא שלנו עיירת הרים בשם בוקטה (Boquete), הנמצאת במרחק של 5.5 שעות נסיעה נטו.
ביציאה מהעיירה אנחנו עוצרים לתצפית יפיפייה אחרונה – Mirador Cerro LA Cruz – המשקיפה על כל עמק אנטון והעיירות שבתוכו.
פתאום מתחיל טפטוף של גשם שלוקח לו בדיוק 10 שניות להפוך למבול, שזה בדיוק הזמן שלקח לנו לברוח לאוטו.
ממשיכים בדרך המפותלת בתוך ההרים בגשם שוטף שמלווה אותנו לסירוגין.
הכל ירוק כאן. כל כך ירוק שכואב בעיניים. מידי פעם מופיע לצד הדרך בית או קבוצת בתים צבועים בצבעים עזים של כתום, ורוד, סגול, ירוק, כחול, בורדו, צהוב וכל צבע כזה נותן סוג של טוויסט בעלילה לכל הירוק הזה.
אני כותבת את הפוסט הזה תוך כדי נסיעה. מידי פעם מרימה את הראש כדי להסתכל על הדרך. זה מעביר לי את הנסיעה הארוכה.
אל בוקטה אנחנו מגיעים כבר בחושך.
כמו בדרך כלל, גם פה אנחנו מתחלקים בהכל: הוא שותה ואני הולכת לשירותים, הוא נוהג ואני עייפה.
מה עייפה? הרוגה, אבל אוספת כוחות כדי לצאת לארוחת ערב, כי איך אני אירדם על בטן ריקה?
ממה שאנחנו רואים, בוקטה היא עיירה ממש חמודה ומתויירת. המסעדות מלאות אנשים ובערב גם הפאבים והמועדונים מתמלאים. אני כבר ממש מצפה לחקור אותה לעומק.
התכנית להיום היא טיול בפארק הלאומי וולקני בארו שבמרכזו נמצא הר הגעש באר'ו. זהו הר הגעש היחיד בפנמה וההר הגבוה ביותר במדינה – 3475 מטר גובהו.
יש הרבה מסלולי טיול אבל כל המסלולים שמצאנו הם או ארוכים מידי עבורנו (6 ק"מ ומעלה) או קשים מידי עבורנו (דרגת קושי בינונית-קשה).
בכלל, אין לפארק אתר מסודר עם מידע וגם המידע בשטח הוא לא משהו.
מסלול הטיול הפופולארי בפארק הוא שביל הקצאלים (Sendero Los Quetzales) – מסלול הליכה באורך 18 ק"מ הקרוי על שם ציפור הקצאל היפהפה הפופולרית בפנמה. לפי מה שרשום בגוגל הוא סגור עכשיו (לא שהיתה לי תכנית לטייל בו מאחר והוא בדרגת קושי קשה).
על פי גוגל יש כביש שמוביל לפסגה. גם ברור עם הבחורה במלון בו אנו מתאכסנים מאשר שאפשר להגיע עם רכב לפסגת ההר.
אנחנו מטפסים עם האוטו במעלה ההר. לאורך הדרך פזורות חוות חקלאיות קטנות. פה ושם בית ולידו מטע קטן.
אחרי 20 דק נסיעה נגמר כביש האספלט ומתחילה דרך שמיועדת לרכב 4X4.
אנחנו מסתובבים באכזבה ומחליטים לנסוע למפל סן רמון (San Ramón Waterfall).
הדרך למפל יפה מאוד ועוברת במקביל לנהר. מידי פעם יש גשר חבלים שעובר מעל לנהר לכיוון איזה בית. המפל עצמו יפה מאוד, גבוה ונמצא ממש בצמוד לכביש. מומלץ.
אנחנו מצלמים קצת וחוזרים לאוטו.
"בואי נלך לאיבוד עם האוטו" הוא אומר ואני זורמת איתו.
במפה אנחנו מוצאים מסלול נוסף למפל שנראה ממש צמוד לכביש: המפל הנעלם
(The Lost Waterfalls / Las Tres Cascadas)
אני זוכרת שקראתי עליו משהו. כתוב לי שזה מסלול של 3.5 ק"מ, בדרגת קושי בינונית. סבבה.
אנחנו מגיעים ולפנינו עליה תלולה בתוך היער.
"מה אתה אומר? ננסה?"
והוא, כדי לא לצאת בטטה עונה לי: "בואי".
מטפסים ברגל בעליה מטורפת, הרגליים בקושי זזות. מטיילים צעירים שיורדים מולנו מספרים לנו שזה מסלול של 5 ק"מ עם עליות וירידות.
עד כאן. בטטה או לא בטטה, אנחנו עושים אחורה פנה. מזל שהחזרה היא בירידה…
דרך אגב, אפשר לעשות טיול רגלי בפארק עם מדריך מקומי – טיול של כ- 4 שעות.
בוקטה היא עיירה קטנה מאוד הממוקמת בתוך ההרים, לא רחוק מהעיר דויד. היא ידועה במזג האוויר הנעים שבה. לכאן מגיעים כשרוצים לברוח מהחום של פנמה.
חוזרים לבוקטה ויוצאים לטייל בה ברגל.
תוך כדי הליכה אנחנו מגלים עיירה ציורית קטנה ויפיפייה. אנחנו מסתובבים בעיירה הצבעונית, נהנים מהאוויר ומהאווירה. פתאום מתחיל לטפטף גשם. למודי נסיון אנחנו מניחים שתיכף יירד מבול, אבל מבט מסביב מגלה שכולם רגועים. אז גם אנחנו.
כדי להתחמק מהגשם אנחנו נכנסים לבית קפה Vintage Café Boquete
"יש קפה?" אני שואלת.
"יש כאן 40 סוגי קפה, מה את אוהבת?"
"אין לי מושג", אני עונה.
הוא נותן לנו להריח 4 סוגי קפה. אחרי שאנחנו בוחרים את הקפה, הוא טוחן אותו במקום ומכין לנו קפה עם מכונת קפה ידנית ("יש לנו הרבה הפסקות חשמל כאן" הוא אומר, "הכי טוב בדרך הישנה"). בקיצור, קיבלנו כאן שואו אמיתי.
אני מחזיקה את צנצנת החלב כדי להוסיף לקפה.
"רגעעעעעע", הוא עוצר אותי. "קודם תריחי, אח"כ קחי שלוק קטן מהקפה כמו שהוא, ורק אחרי זה תחליטי אם להוסיף חלב או סוכר". כמו ביין, לאט.
מריחה, טועמת ולא מוותרת על חלב וסוכר.
לטעמי הקפה לא משהו, לטעמו הקפה טעים. ענין של טעם…
בינתיים הגשם מתגבר, אנחנו יוצאים מבית קפה ואני מוצאת את עצמי עם גופיה, מכנסיים קצרים וסנדלים בגשם שוטף. WTF!!!
הפנמנים עצמם לא מתרגשים מזה. חלקם עומדים מתחת לפתחי החנויות, חלקם מתאספים תחת ביתן קטן באמצע הכיכר וחלקם הולכים בגשם השוטף כי אין ברירה.
איכשהו אנחנו מצליחים להגיע לתוך סופר מרקט כדי להסתובב בלי גשם ומושכים את הזמן שם, אבל כמה אפשר?
טוב, אין ברירה, יוצאים אל הגשם כדי לאכול צהריים. הפנמנים מתחת לביתן עדיין שם גם אחרי שעה וחצי.
אני לא מבינה, אין להם מה לעשות בבית? בישול? כביסה? כמה זמן אפשר להמתין שהגשם ייפסק?
אחרי רבע שעה של הליכה בגשם אנחנו חוזרים למלון.
אנחנו יושבים עכשיו במרפסת המלון כשגשם שוטף מסביבנו. כוס קפה ביד, הוא קורא, אני עם מחשב על הברכיים וממש נעים לנו לא לעשות כלום (כמעט).
סיורים למטעי קפה – עשינו סיור דומה בקוסטה ריקה ונהננו מאוד.
רפטינג – דרך נהדרת לחוות את האזור. רפטינג של יום שלם בנהר Chiriqui Viejo River. דרגת קושי רפיד 3 (מתאים לדעתי מגיל 8 ומעלה).
בנוסף אפשר למצוא גם טיולי סוסים, אומגות ועוד.
מלון נחמד הממוקם בתוך המבנה יפה מאוד שהיה הבית של הסבתא של בעל המקום. הוא נמצא ברחוב הראשי של בוקטה, מרחק הליכה מהמרכז.
החדרים עצמם קטנים. בקשו חדר פונה לרחוב ולא להרים. הצוות בארוחת בוקר לא יודע אנגלית ואין בופה, רק לפי הזמנה, אז לקחנו את מה שהבנו ובדרך כלל הצליח לנו.
בנוסף, אהבנו מאוד את פינות הישיבה בחוץ.
במלון יש גם חניה חינם.
מדורג 8.2 בבוקינג
Selina Boquete
מלון מרשת Selina Hotels, קרוב מאוד למרכז העיירה ובמרחק הליכה קצרה מהמסעדות והברים בעיר. במלון יש אינטרנט אלחוטי חינם וחניה פרטית חינם. בתוך המתחם תמצאו גם גנים הכוללים שולחנות פיקניק ונחל.
בסלינה יש מגוון אופציות לינה: החל מחדרי משפחה גדולים המיועדים ל-6 נפשות, דרך חדרים סטנדרטיים ועד חדרי הוסטל משותפים.
האורחים במקום משבחים את הצוות הידידותי שעוזר בכל דבר, את מראה המקום, החדרים הנקיים והמיקום הנהדר.
מדורג 8.9 בבוקינג
Downtown Suites
מלון הממוקם באזור שקט, במרחק 2 דקות הליכה מהרחוב הראשי של בוקטה.
המלון מציע אינטרנט אלחוטי וחניה חינם. המלון מציע שרות הסעות אל/משדה התעופה.
החדרים במלון גדולים מאוד ופונים לגן פרטי מוקף טבע. הם מתאימים להרכב של עד 5 נפשות בחדר.
בחדרים תמצאו פינת ישיבה מרווחת. יש להם גם טרסה פרטית ומטבחון עם מיקרוגל ומקרר.
האורחים במלון אהבו מאוד את הצוות הידידותי, החדרים הגדולים והמאובזרים, ובכלל את חווית השהות במקום.
מדורג 8.9 בבוקינג
מלון משפחתי הממוקם כחצי ק"מ ממרכז העיירה. המלון מציע אינטרנט אלחוטי חינם, מטבח משותף הכולל מקרר, טוסטר אובן, מיקרוגל, ואמצעים להכנת קפה או תה. חניה ציבורית זמינה לאורך הרחוב.
בנוסף, על גג המלון תמצאו פטיו גדול ובו ספות מתכווננות, שולחנות פיקניק, בר עם שרפרפים ועוד.
החדרים עצמם לא גדולים אך יכולים לאכלם עד 4 אנשים. בכל החדרים יש אמצעים להכנת תה/קפה ובחלק מהחדרים יש נוף להרים.
הנוף הנשקף מהפטיו על הגג והצוות האדיב הם חלק מהדברים שאהבו האורחים במקום.
מדורג 8.4 בבוקינג
להתראות בינתיים, נתראה בפוסט הבא – בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) – ימים 7-10
לרשימת כל הפוסטים
It Is Only Fair To Share
אושרה קמחי
בלוגרית טיולים ויועצת טיולים בארצות הברית, עם התמחות בטיול עם קרוואנים בארצות הברית.
את האהבה לטיולים רכשתי עוד כילדה בתנועת הנוער, ואח"כ לאחר הצבא בטיולים בארץ ובעולם.
מתוך האהבה שלי לטיולים ולתכנון טיולים למדתי וסיימתי בהצלחה קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות.
אושרה קמחי
יועצת טיולים לארצות הברית ומערב קנדה, עם התמחות בטיול עם קרוואן בארצות הברית וקנדה.
אני עוזרת למטיילים לבנות את מסלול הטיול שלהם ולצאת לדרך מתוך ידע ובטחון.
אני גם בלוגרית טיולים – יש לי בלוג טיולים עם מידע על טיולים בארצות הברית, טיולים בקרוואן וכן טיפים ומדריכים לטיולים בעולם.
מתוך האהבה שלי לטיולים ולתכנון טיולים למדתי וסיימתי בהצלחה קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות.
על המזוודות © 2019 כל הזכויות שמורות | עיצוב ובניית אתר על ידי 365evo Web Solutions
גילוי נאות: חלק מהקישורים באתר מספקים תגמול ע"י צד ג'.
אין הנהלת האתר אחראית לטיב המוצרים או השרותים. באחריות הגולשים לוודא לפני הרכישה שהמוצר/שרות אכן מתאים.
